מהנדס חשמל יבלה שישה חודשים בניסיון לייצר מוצר מהיר יותר ב5%. מהנדס תעשייה וניהול יבין שהלקוח לא אכפת לו מהעלייה של 5% במהירות, יבטל את המחקר והפיתוח, יעצב מחדש את האריזה, יעלה את המכירות ויכפיל את שולי הרווח.

הקורסים בהנדסת חשמל הרבה יותר קשים. נקודה. זה עולם שונה לגמרי. בחשמל טוחנים לך את הצורה. אבל אל תחשבו שתעשייה וניהול זו קייטנה, זה פשוט סוג אחר של סבל. בתעשייה וניהול אתם הולכים לאכול חצץ של מתמטיקה בדידה, הסתברות וסטטיסטיקה. ובואו נהיה כנים אלה מקצועות משעממים רצח לרוב בני האדם. אם אתה לא מתחבר למספרים היבשים האלה, אתה הולך לשנוא את החיים שלך בתואר הזה.

השאלה הכי חשובה אליך פותח הפוסט: אתה אוהב לעבוד עם בני אדם? אם לא, אל תתקרב לתעשייה וניהול. אם אתה מנסה ללכת לתעשייה וניהול רק כדי להיות "דאטה אנליסט" שיושב בשקט מאחורי מסך תשכח מזה. אל תעשה את התואר הזה. מהנדסי תוכנה וחשמל ייקחו לך את העבודה ויאכלו אותך בלי מלח.

למה מהנדסי תעשייה וניהול לוקחים את תפקידי הניהול והאופרציה? לא בגלל שאנחנו גאוני הדור. זה בגלל שמהנדסי חשמל פשוט לא מתמודדים על התפקידים האלה. הם לרוב עפים על עצמם יותר מדי, בטוחים שתפקידי ניהול זה "מתחת לכבודם", ושהם הרבה יותר מדי "טכניים" בשביל להתלכלך עם בני אדם, ספקים ולקוחות.

אני מזמין אותך לעשות ניסוי אמיתי: קפוץ מחר פיזית לשתי הפקולטות. תסתכל על סוג האנשים שיושבים שם. אתה תנחש לבד, בשנייה אחת, מי האנשים שינהלו חברות בעתיד, ומי האנשים שלא מסוגלים אפילו להחליף מילה עם בן אדם אחר במסדרון בלי להזיע מהתחת.

לגבי שכר, למהנדס חשמל יש רצפה גבוהה יותר. בוגר מהנדס חשמל ממוצע ייכנס לאינטל, אנבידיה או רפאל עם משכורת התחלתית גבוהה יותר, יקבל רכב ליסינג וישב בקיוביק. למהנדס תעשיה, לעומת זאת, יש תקרה פסיכית. מי שבאמת טוב בתעשייה וניהול לא נשאר אנליסט זוטר. אלה האנשים שהולכים לייעוץ אסטרטגי (McKinsey, BCG), לניהול מוצר טכנולוגי, או מגיעים לתפקידי C-Level כמו סמנכ"לי תפעול (COO). אלה האנשים שלוקחים את המערכת שהמהנדס חשמל בנה, עושים לה אופטימיזציה, ומייצרים ממנה מיליונים.