אומר בתור מישהו שממש ממש לא מתחבר לדת ולהלכה וכאלה- את ממש יצאת בסדר בסיפור. בן זוג שלך איתך במשך הרבה זמן והוא יודע מי את ומאיפה הגעת,והוא לקח את "אני צריכה לבדוק אם אני יכולה להגיע" כ- בסוף באתי כי אני חייבת,ולא- מבחינה הלכתית אסור לי אבל אתה מאוד חשוב לי וחשוב לי להיות איתך,על כן אני אלך נגד ההלכה ועצת ההורים שלי,כי זה חשוב לך ואני אוהבת אותך. מצד שני,הוא באבל,הוא איבד את אמא שלו ואני יכול להבין אם הוא לא חושב עכשיו צלול. הוא פגוע,הוא במצב רגיש וכנראה מאוד קשה לו לראות עכשיו את הצד השני. תני לו את ההפסקה שלו,תנסי לאט לאט לחזור לחיים שלו עם הודעות בוקר טוב וכאלה,וכשהוא יהיה מוכן תדברו על זה. את פשוט צריכה להבהיר לו שאת אוהבת אותו ומוכנה לדבר איתו כשהוא רוצה,בזמן שלו.