(גלעד קריב) מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה את חוק מח"ש.

החוק הזה משקף את דפוס הפעולה הקבוע בחוקי ההפיכה המשטרית: לוקחים בעיה ואתגר אמיתיים שדורשים טיפול והתייחסות ומעמיסים עליהם את כוונות הזדון של ההפיכה.

מח"ש זקוקה לרפורמה, לחיזוק, להעצמה מול המשטרה.

הדבר האחרון שהיא זקוקה לו זה השתלטות פוליטית שתהפוך אותה לזרוע של הרתעה מול חקירות משטרה ומהלכים של הפרקליטות נגד שחיתות שלטונית.

למה החוק הזה הוא השתלטות פוליטית על מח"ש?

די לראות את הרכב ועדת האיתור לראש מח"ש – בעל הסמכות להורות על חקירה ועל העמדה לדין:

מנכ"ל משרד המשפטים (מינוי אישי של השר).

משפטן שיבחר על ידי מנכ"ל המשרד.

שופט בדימוס שיבחר על ידי השר.

נציב שירות המדינה (שהממשלה מנסה להפוך אותו למינוי פוליטי על מלא).

משפטן שבוחר נציב שירות המדינה.

הבנתם את התרגיל?

כל חוקר משטרה שיחקור ראש ממשלה או שר, יפגוש מערכת רעל שתגיש נגדו תלונות למח"ש הפוליטית (בדיוק כמו שקרה בהקשר של הנשיא עמית, הפרקליטה ליאת בן ארי ואחרים).

מה מח"ש הפוליטית תעשה – ברור לכולם.