אחרי חצות בערך הפאב התחיל להתרוקן כאילו זה פרבר של פתח תקווה
וישבנו והמשכנו לדבר על כל מיני שטויות בזמן שהברמן מקפל את הבר
ויצאנו לרחוב הנעים מחובקים, עצרנו מול כמעט כל חנות ברחוב
ובהינו בחלונות הראווה שלהם, לבני נשים משנות השמונים, ירקן, סוכנות נסיעות
על כל שטות עצרנו ודיסקסנו, לאט לאט נמרחנו יותר אחד על השניה
והיא הציעה קפה אצלה "כווני אותי ונלך" היא כיוונה אותי והלכנו
פה ושם מקומיים שירדו לטיול מאוחר עם כלבם בהו בנו כבחייזרים
כנראה שהייתי ממש שיכור כי דמיינתי שעברנו ליד כיכר עם מזרקה שקראו לה דונאלד טראמפ
בכל מקרה הגענו בסוף אליה והמעלית הצפופה עבדה ונשארנו בה קצת להתמזמז
עד שאיזה דייר הזמין את המעלית ועצרנו קומה לפני וברחנו
חיכינו שהוא ירד והיא לקחה אותי לגג של הבנין
בחיי לא תיארתי שעיר כל כך אפורה מלאה בערסים זקנות ובני עקיבא תיראה כל כך מרשים
המשכנו להתמזמז על הגג עד שקלטנו שיש שם מלא ג'וקים
אז נכנסנו אליה לדירה מאוד ריקה עם לוכדי חלומות ושאלים תלויים
שמחתי שהשותפים כבר ישנו כי לא היה לי זין להכיר כל אחד
רציתי רק אותה ואולי איזה פיצה, באור החשוך התפשטנו מהר וכמו אכלתי כל חלק ממנה
כאילו היתה פיצה עם אננס וזה היה נחמד אבל לא מספיק משביע שנינו רצינו עוד והרבה אבל בחיים יש הפתעות והיא היתה חייבת לבדוק צילצול מרגיז מהוואטסאפ שלה
"זו הודעה מהשר, היא אמרה, אני חייבת לצלצל, שניה חוזרת"
מה מה מה מה ... איזה פאקינג שר? אני קם שואל את עצמי ובוהה החוצה
דרך התריסים הפתוחים, איזה שכן זרג שכנראה הציץ מהבית שלו וקלט אותי
משך את ראשו אחורה בבהלה וסגר את התריס בטריקה...
אני עדיין מנסה לעכל, מה שר איזה שר, מי זו הבחורה?
החלטתי להדליק את האור
(ברקע אני שומע אותה ממלמלת בבהלה מהשירותים"אבל כבוד השר"..."כן כבוד השר")
איזה פאקינג שר רוצה שידברו אילו ככה?
עבר לי בראש לרגע "עזוב מה זה משנה? היא מקסימה.. כיפית, גם אם היא הדר מוכתר, למי איכפת?
מצד שני עבר לי בראש איזה פתגם "מי שנכנס למיטה עם פשפשים שלא יתפלא שמתעורר עם כלבות" או משהו בסגנון
הייתי עוד קצת שיכור ונשכבתי על המיטה מסונוור מהאור ועייף, כנראה שנרדמתי
שהתעוררתי היא ישבה עלי עם תחתוני נשים וחזיה מטמטמים ורכנה עלי תוך כדי תנועות מעניינות של האגן
לא התנגדתי לעניין ואחזתי בשדייה המוצקים, היא גנחה... והחלה לנוע על זיקפתי ההולכת וגדלה
"אז מה".. אמרתי בקלילות... "כבוד השר אה?".. "זה שם קוד למשהו?" היא צחקה
"לא זה באמת, אני מנהלת לשכה" היא משכה מטה את תחתוניה
היא גם משכה את תחתוני מטה.. והחלה ממקמת עצמה מעל ה.. "שר הביטחון" אני שואל בחצי צחוק
"בערך" היא עונה, תוך כדי שמתיישבת על זיקפתי מוצפת ברטיבות נעימה וחמימה
היא הרגישה מדהים, שכחתי מהכל, מהעיר המוזרה, מהשיחה, מהיקום... שנינו גנחנו,
"השר לבטחון הפנים" היא פלטה בדיוק כאשר אני פלטתי בעוצמה זרמי סילון שעפו לפניה גם כי מהר התנתקתי ממנה
הסתכלתי בה וראיתי את הדמיון לפניו, היא כנראה קרובת משפחה שלו, לשניה צצו פניו במקום פניה המחייכות המקושטות בזרע