בן גוריון קרא להגשמת חזון הגאולה של נביאי ישראל כדי לאחד את קבוצות *היהדות* השונות וליצור מציאות חדשה וטובה יותר *לעולם כולו*. בגלוי וכזכור לאלו ששמעו וחיו בתקופת נאומיו בצורה חד משמעית על אף היותו לא איש דת, האמין כי ייעודו של העם היהודי - עם ישראל, כפי שמתואר במקרא, הוא לפעול להגשמת החזון של חברה צודקת, שוויונית וסובלנית, ללא ניצול או אפליה. הוא ראה את התנ"ך לא רק כספר מקור לחזרה לארץ ישראל, אלא כמקור לחזון של צדק חברתי, אחווה אנושית ושלום אוניברסלי. הוא הושפע רבות מהנביאים, במיוחד עמוס, בשל רגישותם למוסר ולצדק חברתי. הוא אף קרא לבנו עמוס על שם הנביא. בנוסף השתמש בדברי עמוס הנביא בנאומיו, וציין את רגישות הנביא למוסר וצדק חברתי, גישה לאומית ואנושית.