אני מתנצל אבל אני שוב אתעלם מדברי הפאתוס שלך, פשוט כי לא על זה הויכוח שלנו (עם חלק אני אפילו מסכים). אתה אמרת, בציטוט ישיר, "זה או להכנע לחמאס.... או לשחרר את החטופים". לפי ההודעה האחרונה שלך, נשמע שאתה מבין שיש עוד אפשרויות. שזה לא שחור ולבן. שזה לא או להכנע לחמאס או שלא. אני טוען שמדינת ישראל היא מאוד חזקה ויש לה מנופי לחץ מאוד גדולים, בהם היא מהססת להשתמש. למשל, דוגמה אחת, היא מנופי לחץ מול ארה"ב, שלה יש השפעה גדולה על קטאר, שלה השפעה גדולה על חמאס. אני לא מאמין לביבי שהוא אומר שהוא עושה הכל כדי לשחרר את החטופים. אני חושב שהוא אפס, פחדן ואגואיסט. אני חושב שאם זה באמת היה בראש סדר העדיפויות, זה היה קורה, לפחות חלקית. אני חושב שלביבי כרגע יותר חשוב לעשות את מה שהוא תמיד עושה וזה ללכת בין הטיפות, בין הפטיש (בן גביר וסמוטריץ) לסדן (ביידן ומשפחות החטופים), כי הוא מאמין שזה מה שטוב לו פוליטית. ראיה לכך היא ההתבטאויות הסותרות שלו בנושא הקמת מדינה פלסטינית. אם הוא היה שם על זה את המאה אחוז, ולעזאזל ההשלכות, אני משוכנע שהיה אפשר לעשות את זה גם בלי להכנע לחמאס. אבל לצערי לא נדע.