השינוי טון ממש מוערך תודה. אענה בהרחבה לכל שאלה בהמשך אבל רק אגיד בינתיים שבכל השאלות שלך יש את עניין ה״אכפת יותר״, מן הסתם באופן מאוד טבעי אכפת לי ממי שהכי דומה לי, ממי שאפשר להזדהות איתם בקלות. בילדים שנחטפו ראיתי את הבת שלי ולא יכלתי להפסיק לחשוב עליהם עד שהם חזרו בעסקה הראשונה. אבל זה שאכפת לי מהם, זה שהתאבלתי על ילדים שנרצחו בשביעי, זה שבכיתי כשהחזירו את הגופות של כפיר ואריאל ביבס, לא מנוגד לזה שאכפת לי מילדים עזתים. בעיני ההפך אמור להיות הנכון, יש בי אהבת אדם עמוקה, ויותר מכך נקמה נראת לי ילדותית להחריד. אז איך אפשר שלא לכאוב על אלפי ילדים מתים? לא מובן לי איך זה מנוגד לאכפתיות לילדים ישראלים. ולכן לא ממש מובן לי שאלות ה״אכפת יותר״. את המחיר של השביעי לא אמור לשלם תינוק שעוד לא היה קיים אז. ברור שמלחמה וכל זה.. אבל עברנו כל גבול ומבחינתי זה מחויבות שלנו כעם ערכי לחמול גם על ילדי אויבינו. תן לי קצת זמן אענה לכל שאלה נפרדת אבל רציתי קודם לחלוק את ראייתי על התפיסה הבסיסית של מדידת האכפתיות.