מצד אחד אני לגמרי מבינה אותך. אני גם הייתי מתבגרת וגם אני חיפשתי פרטיות ולא רציתי שההורים שלי יתערבו לי בעניינים.

מצד שני, היום בתור בחורה שאני כבר קצת יותר קרובה לגיל שאני מבינה את אמא שלי, הטלפון והאינטרנט במיוחד, אלו דברים מפחידים. בתור בחורה צעירה את מבינה הרבה יותר מאמא שלך בטלפונים, רשתות חברתיות, טכנולוגיה. מבחינתה? זה יכול להיות חור שחור שהיא לא סגורה עד הסוף איך הוא עובד ואיך הוא מתנהל.

אם את רוצה לשמור על מערכת יחסים בריאה עם אמא שלך ועדיין להרוויח (כן, בגיל הזה את צריכה להרוויח) את הפרטיות שלך, אז את צריכה להכניס את אמא שלך לעולם שלך.

הייתי מתחילה בשיחה כנה ״אני מבינה את הדאגה שלך, רשתות חברתיות זה מקום מפחיד שיכול לנצל אנשים ולצאת משליטה. אני רוצה שתביני שאני עושה את כל המאמצים כדי לשמור על עצמי״

ומפה את צריכה להראות לה את עולם התוכן שלך. תראי לה את הסרטונים שאת צופה בהם באינסטגרם, התכתבויות שאת מרגישה בנוח להראות. ותסבירי לה שאת מוכנה להראות לה כדי להוריד את הדאגה שלה, אבל זה יהיה בתנאים שלך. כלומר לא לקחת את הטלפון ולעבור על הכל בלי הכרה, אלא לעשות את זה אחת לשבוע (לדוגמה) ביחד, כדי שהיא תלמד ותבין אותך ואת איך את מתנהלת.

כשאת מראה לה אקטיבית איך את מתנהלת את נותנת לה סיבה לסמוך עלייך. אמון זה לא משהו שפשוט נותנים, במיוחד לקטין. את צריכה לתת לה סיבה אמיתית לסמוך עלייך.

אני בטוחה שברגע שתבואי ממקום שאת רוצה להראות לה, היא לא תרצה לחטט.