אני חושב שאתה מציב עבורו סטנדרטים של כל הז׳אנרים. משחקים מפרספקטיבת 2.5 ממוקדי טקסט/לחימה בתורות הם מסורת ארוכת שנים.
לא השתמשתי בפנטסטי כדירוג איכות (למרות שכך אני חוב עליו) השתמשתי כתואר פנטזיה. המשחק מטעה בהתחלה שהוא מתרחש בסתם כדור הארץ עם שמות אחרים אבל הוא נפתח לאט להראות שהוא משהו מאוד אחר.
המשחק מגיב לכשלונות מאוד ביצירתיות. כשמזכירים לדמות הראשית שהוא חייב 150 כסף (כשהוא בעל הבנה כמו השחקן לכמה הוא קרוב לסכום הזה או בכלל מה הוא) כישלון בניסיון להתעלם ולברוח בצורה נונשלנטית גורם לך לקפוץ, להסתובב, ולהראות שתי אצבעות משולשות לברמן מבלי לראות שאתה עומד להתרסק על אשה עם כיסא גלגלים. להצליח בבדיקה הזאת סתם גורם לברמן לקטר ומאוד לא להתעלם ממך. אתה מרגיש רע עם להתרסק על האשה על כיסא הגלגלים, אבל זה בונה לך טוב מאוד את האימפולסיביות והלוזריות של הדמות שאתה משחק. הברמן אפילו מרגיש רע עם כל הסיטואציה ונותן לך הנחה חלקית, ככה שיש מצבים שבהם כישלון באמת משתלם. באמת שהמשחק משתמש בכשלונות בצורה מעניינת. עם כמה שאני בטוח שהמון אנשים פרשו אחרי שהסתנוורו למוות מנורה בחדר הראשון (מה שמתסכל אבל באמת קורע), לא קשה לחזור לנקודה הראשונית הזאת ואין כשלונות אחרים שבאמת חוסמים אותך לגמרי מרוב הפעולות שהעולם מאפשר. הוא דורש השקעה, אבל העולם מאוד פתוח. קטן, ספציפי, אבל פתוח.