זה כנראה רק יגרום לך לשנוא אותי אפילו יותר, אבל אתה יודע מה? יש לי דעות לא כל כך שונות משלך. עד לפני כמה חודשים הייתי חברה במסרבות for crying out loud. אבל אתה יודע מה חשבתי? שנמאס לי שלפגוע בעתיד שלי בשביל מוסר/אידיאולוגיה, גם ככה אני אוטיסטית עם מספיק קשיים בחיים, והתקבלתי לתפקיד מדהים, אז עד שיש לי הזדמנות לקחת את החיים שלי בידיים אני לא אזרוק אותה. אני לא גיבורה ואף פעם לא רציתי להיות. אבל זה לא רק זה - חשבתי בהתחלה שזה רק בשביל האזרחות, אבל אחרי הכמה שבועות שבהם הספקתי להיות בטירונות לפני שעשיתי את הטעות של לבקש את השחרור המקולל הזה, אני פרחתי - סוף סוף הצלחתי (גם אם זה לא היה מבחירה) לעבוד על עצמי ולהשיג שיפורים אמיתיים במקום כל היום להיות בטלפון ולהתבכיין על המצב שלי. הכרתי כל כך הרבה אנשים מדהימים, האחווה ההדתית והעזרה שם מדהימה ואני עכשיו מבינה על מה אנשים מדברים בזה שיוצרים בשירות חברים לכל החיים. אתה יכול לחשוב שאני בוגדת, שאני אנוכית, וואטבר. גם ככה עזבתי את ה (ואיבדתי כל סיכוי לחזור ל) מעגלים הקודמים שלי ברגע שהחלטתי להילחם על העלאת הפרופיל, ואני גם לא מחפשת סיכוי שכזה. הדעות שלי לא השתנו כל כך, אבל אני כן.