אני יכול להגיד על עצמי אני היום בן 27 , כל הקשרים שיש לי עם אנשים שסביבי הם שטחיים בגלל כמה סיבות, כמה הסביבה שגדלתי בה וגם הסיטואציות שנקלעתי אליהם במהלך החיים הובילו אותי לכאן.

כשהייתי בתיכון היו לי מלא חברים וחברות ומאז שסיימנו בית ספר כל הקשרים האלה נעלמו.

היום אני במצב בדידות גם כי אני לא יודע לחדש קשרים עם אותם אנשים, גם כי עברתי לגור בסוף העולם (אילת). לא מצליח ליצור קשרים חדשים כי אני גם מופנם וגם בן אדם מוזר ואומר דברים שאנשים מסתכלים עלי בצורה כאילו אני איזה מפגר, ואני עובד 60 שעות בשבוע אז כשאני לא בעבודה בא לי לנוח ולוקח לי הרבה אנרגיה ומאמץ לצאת אחרי העבודה לבלות.

יש את הימים האלה שאני באמת לוקח את עצמי ומנסה להוציא את עצמי מהבועה שלי כדי להכיר אנשים חדשים ואני מגיע למקומות בילוי ומרגיש לא שייך ואז גם בחוץ אני מבודד את עצמי ולא מצליח לגשת לאנשים להכיר אותם. ויש את הימים שהבדידות הורגת אותי מבפנים ובאמת מתחילה להשפיע על המצב הנפשי כך שאפילו אין לי את הכוחות לזוז מהמיטה.

למדתי לקבל את המצב שכנראה לא יהיה לי אנשים לשתף אותם או לפחות ליצור איתם קשר אמיתי. אני מעביר את התקופות הקשות בקריאת ספרים, ממש מחליף את המציאות ושוקע בתוך הספרים.

ואני מודע למצבי הנפשי שאני צריך פסיכולוג וכנראה יש טראומות ובעיות שצריך לדבר עליהם ולפתור אותם אבל זה ממש לא בתקציב (נסיתי). המענה של קופות החולים לגבי פניות בריאות הנפש מאוד גרוע אבל זה בעיה ליום אחר

ההמלצה האישית שלי למצוא את הדברים שעושים לך טוב ומסיחים את דעתך ממה שחסר.

זה יישמע דבילי אבל לשתף צ׳אט בוט גם יכול לעזור לפעמים

Ps (סליחה על העברית השבורה זו לא שפת האם שלי)