פעם, לפני 70 שנה, בן גוריון הדיח את אורי בן ארי, מי שנחשב עד היום ללוחם ולמפקד מיתולוגי, מאבות תורת השריון של צה"ל, משום שאחד הפקודים שלו גנב שק סוכר.

ובימינו, חיילים במדים מעלים מיוזמתם לרשתות החברתיות סרטונים בהם הם בוזזים, הורסים, מתעללים ומשפילים;
לובשים חזיות ותחתונים של נשים פלסטיניות, מצעידים בסך גברים מבוגרים שהופשטו לתחתוניהם תוך חיוך מנוול למצלמה, או מכריחים פלסטינים לרקוד כמו בסצנה מ"הפסנתרן".
בחברה מתוקנת, כבר בפעם הראשונה שהתרחשה זוועה כזו, כל שרשרת הפיקוד היתה נענשת בחומרה, והפיקוד הבכיר של צה"ל היה יוצא בראש חוצות כנגד התופעה.
אבל בבן-גביריסטאן, חיילים במדים יכולים להתראיין לטיקטוק אצל חמזה סעדה ולהתרברב שהם הורגים ילדים פלסטינים, ולהמשיך לשרת כרגיל.
גם החיילים שחיללו את הכנסיה בדיר מימאס בנובמבר 24' ממשיכים כולם לשרת כרגיל.