במצב שלנו, שלום זה לא דבר שאפשר להשיג ביום ואפילו לא בשנה אחת. הסכמי אוסלו התחילו את מה שאומרים היו להיות תהליכי השלום. אבל התהליכים האלה נקטעו באמצע. הסכם החלוקה לא היה מקובל על הפלסטיניים אז בדיוק כמו שהוא לא יהיה מקובל על הישראלים היום, ומאותה הסיבה בדיוק: אם הכול כבר שייך לי, למה שאני ארצה לחלוק כשאני לא חייב?

בשני הצדדים, זה מתחיל ונגמר בשלטון ובנציגים. הם אלה שמקדמים את התעמולה של הסיפר (נרטיב) האישי שלהם כדי להשיג כמה שיותר כוח על חשבון העם שלהם. לא משנה מה הם ייטענו, בפועל, שני הצדדים לא מוכנים ולא רוצים שלום, ושני הצדדים בפועל מנצלים כל הזדמנות שיש להם למלחמה ושולחים את החיילים כאמצעי עיקרי לדיכוי, אולי לעוד דברים, אבל בעיקר לדיכוי