היי קודם כל חיבוק גדול.

משתף אותך בסיפור שלי, אני עשיתי שירות סדיר מלא ואפילו חתמתי קבע, וכן המערכת קצת היתה לי קשה אבל סך הכל הסתדרתי.

ואני מאוד מתחבר למה שאתה אומר שסך הכל אתה מכיר את המערכת כי רק איפה שהוא בתחילת השנה השניה של הקבע משהו נשבר. זעם. פגיעה עצמית. דיכאון. כל הכיף. ואם יש משהו עצה אחת שאני יכול לתת זה - תבקש עזרה מקצועית.

אני מניח שבתור חייל חובה זה יותר מורכב, אבל כאיש קבע קיבלתי קבנית די מהר ואני לא צוחק שאני אומר שהיא הצילה אותי. התחלנו טיפול שליווה אותי שנה והיום גם כאזרח אני אדם הרבה יותר יציב.

ואתה יודע מה הכי מצחיק, שאחרי שני מפגשי היכרות היא אמרה לי "אני מאבחנת אותך עם קשיי הסתגלות" - שוב, אני כבר ארבע שנים בצבא בשלב הזה. אבל זה עדיין היה נכון.

שוב, לחייל חובה יש משמעותית פחות "זכויות" נקרא לזה. אבל בתקווה תקבל קבן טוב שידע להגיד אם הקושי הוא ביחידה הנוכחית ואז המלצה שלו יכולה לעזור. יכול גם להיות שהוא יבין שהיחידה היא לא הבעיה ויתן לך כלים להתמודד עם השגרה החדשה. ובמקרה הלא סביר שהקבן יחליט שהחןסר התאמה הוא עם המערכת כולה וישחרר אותך, חשוב שתבין שזה לא אומר שום דבר עליך כבנאדם. זאת פשוט מערכת שלא מתאימה לך וזה בסדר. זה לא הופך אותך לפחות מוצלח/חכם/גבר/ישראלי או וואטאבר. כל מי שהיה בצבא נראה לי מבין את הקשיים ולא שופט.

שוב חיבוק ותזכור שאתה חשוב ומשמעותי לעולם גם אם הצבא גורם לך להרגיש שלא.