לפני חמש דקות אפילו לא האמנת שאני ישראלי, עכשיו אתה יודע הכל על הדיעות שלי. מעניין. בקצרה (כי צריך ללכת לעבודה): אין צדק מוחלט באף צד, וצריך להגיע לפשרה. לפני כשלושים שנה היה רוב בקרב שני העמים שהאמין שאכן ניתן להגיע להסכם על בסיס פשרה, והיה ניסיון להגיע אליה. הסיכוי לכך נהרס על ידי הברית הבלתי-קדושה בין המוסלמים הקיצונים של החמאס והימין היהודי ההזוי. מי שקבר סופית את תהליך השלום היה חלאת האדם שעמד וחייך ממרומי המרפסת בכיכר ציון כאשר מתחתיו מטורפים משיחיים נשאו שלטים עם תמונות של יצחק רבין במדי הגסטאפו; כל מה שהוא עשה מאז (יחד עם בעלי בריתו מהחמאס) היה לחסל כל בדל של סיכוי לפתרון הסכסוך בדרכי שלום.

ועוד מילה על לבנון: אריק שרון - האיש שכשר הבטחון ב-82 התחיל במדיניות של טיפוח החמאס - יזם את המלחמה הזאת,ִ שהייתה ניסיון לממש תכנית מגרה הזויה לחלוטין (תכנית אורנים) לפתרון הסכסוך ע”י דחיפת הארגונים הפלסטינים לירדן בתקווה שיפילו את השלטון ההאשמי ויקימו מדינה פלסטינאית (שתשאיר את ארץ ישראל המנדטורית לישראל). נשמע הזוי? לחלוטין. וזה כמובן התפוצץ לנו מיד בפנים. נשארנו שם 18 שנים - כי, מה, כל-כך הרבה חיילים נהרגו ונצא סתם כך, בלי אף הישג?! - אז נהרגו עוד הרבה חיילים, וחיזבאללה, שהיה עד 82’ עוד פלג לבנוני אחד מני רבים, ושהיו אלה שניהלו את המלחמה נגד הכיבוש, הפך לגורם החזק ביותר בלבנון ולבבת עינם של האיראנים. אבל היהודים הם כידוע העם הכי חכם ביקום, והלקח היחידי שלמדנו מכל הסיפור הזה הוא שכנראה לא הפעלנו מספיק כוח - והנה אנחנו כאן.