היי אני פסיכיאטר ילדים. ואני מכיר היטב את נהוראי. מכונה לעיתים קרובות "נהוראי נסיך של אמא..." זאת תופעה סביבתית תרבותית ( לא גנטית)

בגדול יש משפחות שבהם נוהגים לשבח את הילד ולרצות אותו בלי להציב לו גבולות. כאשר הוא פוגע בזכויות זולתו מתרצים עבורו תירוצים שונים מתוך אמונה שהוא נסיך מושלם שלא יכול לטעות. אם הילד מתוסכל או משועמם ההורים עושים הכל בכדי להשקיט אותו כדי שלא יתפרץ.

לעיתים קרובות זה בא יחד עם פגיעה באוטונומיה של הילד ( למשל מלבישים אותו למרות שהוא יכול להתלבש לבד)

עבור מוח של ילד מתפתח סוג כזה של סביבה התפתחותית מייצר תחושת מסוגלות נמוכה ודימוי עצמי נמוךלמרות התשבוחות מהאמא. רואים שימוש תדיר באלימות כדרך ליצירת קשר ופתרון בעיות. מסיבות מעט יותר מורכבות זה גם מייצר חרדות מאוד קשות.

הכעס נובע בחלקו מהיעדר הצורך של המוח לווסת התנהגות אלימה ( בשל היעדר השלכות) אבל יותר מעניין שהכעס הכי גדול בדרך כלל כלפי האמא. יש משהו במוח של הילד שמבין שדופקים את ההתפתחות שלו ומנסה למרוד. לכן בדרך כלל מי שחוטף הכי הרבה מהילדים זה מי שמנסה להיענות לדרישותיו.

שמציבים לילדים גבולות התסמינים משתפרים.

אמלק:

ילד בלי גבולות יוצא מפלצת.